יום א', ד’ בתשרי תשע”ח
    אודות  |  יעוץ וחונכות  |  סדנאות  |  דרושים  |  לבריאות  |  שינוי לטובה  |  עבור מתנדבים וחברים  |  תרומה לקהילה  |  לזכר אבי-איתמר רז  |  צור קשר  
ת 1738/08 מדינת ישראל נ' אבו חאמד אברהיאים

ת 1738/08 מדינת ישראל נ' אבו חאמד אברהיאים 1 בתי המשפט בית משפט לתעבורה באר שבע ת 001738/08 בפני: כבוד השופט דיויד לנדסמן תאריך: 22/02/2009 בעניין: מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד תביעות נגב המאשימה נ ג ד אבו חאמד אברהיאים – בעצמו הנאשם הכרעת דין הנאשם מואשם כי ביום 23.9.07 בשעה 12.30 בשד' רגר בבאר שבע, השתמש בפלאפון נייד שלא באמצעות דיבורית, בניגוד לתק' 28 ב ל-ת"ת. מדובר בעבירה מסוג ברירת משפט, בה הודיע הנאשם על רצונו להישפט ובמענה לאישום טען כי לא רק שלא דיבר, אלא לא היה לו בכלל פלאפון ואולי "גירדתי את הראש". (ראה תגובתו במענה ביום 24.2.08). במועד המשפט, העידו מטעם התביעה ע.ת. 1 שהיתה שח"מית בעת האירוע וכן ע.ת. 2 שהיה שוטר שרשם את הדו"ח. ע.ת. 1 רשמה מזכר ( ת/1 ), לפיו הבחינה בנאשם מחזיק את הפלאפון בצד ימין ומצמיד אותו לאוזן ימין. היא זכרה שהנאשם ניסה לברוח והשוטר תפס אותו. מעבר למה שהיה רשום כאמור במזכר, לא זכרה פרטים נוספים על האירוע . ע.ת. 2 גם העיד על סמך הדו"ח שהוא רשם (ת/2) תוך שאישר כי המקרה אינו זכור לו. הוא רשם כי גם הוא ראה את הנאשם נוהג ברכב תוך שהוא מחזיק את הפלאפון בידו הימנית ומצמיד אותו לאוזן ימין . העד גם תיאר בריחתו של הנאשם מהמקום שבסוף הביא לעיכוב הנאשם והבאתו לתחנת המשטרה . העד לא הסכים לגירסת הנאשם כאילו "רק שיחק עם הכפייה". הנאשם מכחיש מכל וכל שהיה לו בכלל פלאפון . הוא העיד בחקירתו הנגדית כי הוא לובש כל הזמן כפייה ו"כל הזמן עושה עם הידיים בכפיייה" . עוד השיב בחקירה נגדית כי : "לשאלה אם אני משחק בכפייה הלבנה למה השוטרים אמרו שראו אותי מדבר בפלאפון שחור, אני משיב שלא יודע, את האמת שלא יודע. (עמ' 10) הנאשם מכחיש שברח מהשוטרים וטוען שהוא היה בהליכה לכיוון הניידת כאשר השוטר תפס אותו וכי ביקש מהשוטר לבדוק את הרכב. הוא היה לבד ברכבו, ולכן לא היו לו עדים נוספים להביא לעדות. עולה איפוא כי מוצבות בפני בית המשפט שתי גירסאות שונות. גירסת עדי התביעה שהוא החזיק בפלאפון כאמור ביד ימין. עדויות אלו מבוססות על הרישומים של השוטרים כאשר המקרה באופן ספציפי אינו זכור להם ואילו מנגד גירסת הנאשם, לפיה כלל לא החזיק בפלאפון, אלא לכל היותר שיחק בידיים עם הכפייה. אין כל ראיה אובייקטיבית נוספת ועוד התגובה שנרשמה מפיו הנאשם בעת רישום הדו"ח היתה "אני לא דיברתי". עפ"י סעיף 184 ל-חסד"פ רשאי בית המשפט להרשיע נאשם בעבירה שנתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלו לא נטענו בכתב האישום ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן. ברור שאם העובדות הועלו והוכחו מפיו של הנאשם, לא ניתן לומר כי לא ניתנה לו הזדמנות להתגונן. בהעדר אפשרות מצד השוטרים להוסיף פרטים מעבר למה שרשמו בדו"חות, ונוכח ספק קטן שנותר בלבי שמא אכן טעו ופירשו את תנועות הידיים של הנאשם עם הכפייה שלו כתנועות דומות להחזקת פלאפון ביד, החלטתי לזכות את הנאשם בעבירה של החזקת פלאפון בניגוד לתק' 28 (ב) ל-ת"ת, ולהרשיע אותו בעבירה קלה יותר של אי החזקת ההגה בשני ידיים, לפי תק' 28 (א) ל-ת"ת. עבירה זו נתגלתה כאמור מתוך הראיות, ואין אני סבור שיגרם כל עיוות דין לנאשם, אם בית המשפט יבחר להרשיע אותו בעבירה חילופית זו. לסיכום, הנני מרשיע את הנאשם בעבירה של אי החזקת ההגה בשני ידיים, לפי תק' 28 (א) ל-ת"ת ומזכה אותו מהעבירה על תק' 28 ב ל-ת"ת. ניתנה היום כ"ח בשבט, תשס"ט (22 בפברואר 2009) במעמד הצדדים דיויד לנדסמן, שופט